שביט Neowise
לפני שיעלם לאלפי שנים, השביט NEOWISE נצפה על ידי אסטרונומים חובבים מסביב לעולם. האם אתם מוכנים לאתגר התצפיתי של השנה?
עקב כמות השאלות שקיבלנו במהלך השבוע בנושא שביט Neowise שקפץ אלינו לביקור, החלטנו לכתוב מאמר קצר שיסגור לכם את כל הפינות לגבי התופעה האסטרונומית המופלאה הזאת, ואולי אפילו יגרום לכם לצאת מהבית (עם מסיכה כמובן) ולראות אותו בעצמיכם!
אז קודם כל מה זה כוכב שביט?
בניגוד לאסטרואיד שבנוי מתרכובות של סלעים ומתכת, כוכבי שביט בנויים בעיקר מקרח, אבק, וגז.
מאיפה הוא מגיע?
במערכת השמש שלנו כוכבי שביט מרוכזים בשני מקומות עיקריים – "חגורת קויפר" הנמצאת מעבר לפלוטו, ו"עננת אורט", המקיפה את כל מערכת השמש שלנו.
לעיתים, כוח הכבידה החזק של השמש גורם לשביטים להתנתק מהמערכת בה הם נמצאים, ולהילכד בשדה המגנטי שלה, להסתובב סביבה בצורה אליפטית כך שבכל פעם שהוא מתקרב לשמש הוא מתבשל עוד קצת ועוד קצת, ולאט לאט מתפרק ומתאדה. זאת הסיבה לתופעה של "זנבות" שמאפיינים כוכבי שביט. אותם "זנבות", הם בעצם שובל של גז וקרח שהתאדו והתנתקו מהכוכב עצמו כתוצאה מהחשיפה לחום השמש הגבוה, ואורכם יכול להגיע למיליוני קילומטרים!
מאין קיבל את שמו?
בשל צורתו הייחודית של השביט וזנבו הארוך, דימו אותו חכמי היהדות למקל דק וגמיש – "שבט", ומכאן קיבל כוכב השביט את שמו.
באופן כללי, שביטים נקראים על שמם של אלה שגילו אותם. שביט Neowise שנקרא על שם טלסקופ החלל שגילה אותו ב-27 במארס השנה, סובב סביב השמש כבר יותר מ-3,000 שנה.
השביט בתרבויות שונות:
בעבר, לא ידעו בני אדם את מקורם של כוכבי השביט, ולכן הופעתו הפתאומית של השביט והיעלמותו המהירה הטילו אימה על האדם ונחשבו לאות מבשר רעות.
השביט ביהדות:
נושא כוכבי השביט הוא לא משהו חדש. כבר לפני כ-1,600 שנה חכמי היהדות דנו רבות בנושא כוכב השביט. אנו זוכים להצצה לדיון כזה, בתלמוד הבבלי, במסכת ברכות דף נ"ח ע"ב, שם מובאת המשנה אשר מפרטת על אילו תופעות טבע חריגות יש לברך "ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם":
"עַל הַזִּיקִין, וְעַל הזוועות, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת– אוֹמֵר, בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם." (משנה ברכות ט ב).
שואלת הגמרא: "מאי זיקין?" (=מה זה "זיקין"?), אמר שמואל: "כוכבא דשביט". וממשיך שמואל ומודה שאין לו כ"כ מושג מהו כוכב שביט ומאיפה הוא מגיע: "ואמר שמואל: נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי נהרדעא – לבר מכוכבא דשביט, דלא ידענא מאי ניהו, וגמירי דלא עבר כסלא, ואי עבר כסלא – חרב עלמא".
פירוש: אני מכיר את שבילי השמיים, כמו שאני מכיר את השבילים של נהרדעא (עיירה בבבל, בה התגורר שמואל) - חוץ מכוכב שביט, שלא ידעתי מה הוא, אך מקובל לנו מרבותינו שכוכבי שביט לא עוברים את "כסיל" (קבוצת הכוכבים "אוריון"), ואם הם יעברו את "כסיל" – ייחרב העולם.
בתגובה לדבריו של שמואל הוא נשאל: "וקא חזינן דעבר" – והרי ראינו כבר שהוא עבר את "כסיל" והעולם לא חרב. ועונה להם שמואל: "זיויה הוא דעבר, ומתחזי כדעבר איהו" – האור של זנב השביט הופיע על רקע קבוצת הכוכבים "כסיל" – אך לא עבר בתוכה.
שביט Neowise בישראל:
עד ה-14 ביולי, ניתן היה לראות את כוכב השביט בעיקר בשמי הבוקר, כשעה ו-50 דקות לפני הזריחה, ז"א בערך בשעה 4:00 לפנות בוקר שעון ישראל.
מאחר שהוא קרוב מאוד לשמש, השביט הופיע סמוך מאוד לקו האופק – בגובה של כ-3 מעלות בלבד בכיוון צפון-מזרח, וניתן היה להבחין בו ללא טלסקופ ואפילו ללא משקפת.
החל מה-14 ביולי, הזמן הטוב ביותר לצפות בשביט יהיה דווקא בשעות הערב המוקדמות, אבל לשם כך תצטרכו לצאת לאזור בעל זיהום אור נמוך. כשעה אחרי השקיעה, כלומר קצת לפני השעה 21:00 בערב שעון ישראל, יש לחפש את השביט נמוך מאוד מעל קו האופק הצפון-מערבי.
בכל יום אחרי ה-14 ביולי, כוכב השביט יטפס מעלה-מעלה ברקיע. מצד אחד, השביט מתקרב לכדור הארץ ויגיע לנקודה הקרובה ביותר שלו אלינו, כ-100 מיליון ק"מ, ב-23 ביולי. אלא שבמקביל, Neowise מתרחק מהשמש ולכן הופך פחות ופחות בהיר – ויידרשו משקפת שדה או טלסקופ כדי לצפות בו.
בונוס מיוחד:
סרטון קצר ומרהיב שפורסם בתחילת החודש, ומספק תיעוד נדיר של שביט Neowise מתחנת החלל הבין-לאומית (מומלץ לצפות באיכות הגבוהה ביותר הזמינה!):