"עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל" - חלק ב'
אז במאמר הקודם דיברנו על אוריון הצייד, על המיתולוגיות השונות שנקשרו סביבו במשך השנים ע"י מגוון של עמים ותרבויות, ועל כמה אובייקטים מיוחדים שניתן למצוא בתוך הקונסטלציה, כמו על הענק האדום "ביטלג'וז", ערפילית אוריון, חגורת אוריון, וריג'ל הענק הכחול, ועוד.
ועכשיו אנחנו יוצאים לדרך עם החלק השני של המאמר שלנו, שעוסק בקבוצת כוכבים מיוחדת נוספת, שבדומה לאוריון, גרפה התעניינות רבה לאורך ההיסטוריה – צביר הכוכבים הפתוח ה"פליאדות"!
איך כל זה קשור ליצרנית הרכב היפנית "סובארו" ולמבול שעליו קראנו בשבת האחרונה? איך בעבר היו עושים בדיקת ראייה ללוחמים בצבא הרומאי? ומה ידע האמורא שמואל על הפליאדות לפני יותר מ-1,500 שנה שגילו ? כל זאת ועוד הרבה - במאמר המיוחד שלפניכם.
אז גם הפעם -תפנו לעצמכם 5 דקות, שימו רגליים על הספה, הכינו מיץ או שייק מרענן – ויצאנו לדרך!
הפליאדות
הפליאדות (או בשמן המדעי M-35) הן למעשה "צביר כוכבים פתוח" הממוקם בקבוצת שור שבגלגל המזלות השמיימי, ומרוחק ממערכת השמש שלנו כ-444 שנות אור. הוא מכיל כ-1,000 כוכבים, ובמקומות בעלי זיהום אור נמוך ניתן לראות ללא ציוד עזר בין שישה לשבעה כוכבים.
הפליאדות זורחות בתקופה זו בצד המזרחי של שמי הלילה בשעה 19:15, ושוקעות במערב ב-6:00 כשהשמש מתחילה לזרוח.
על רגל אחת, מה זה בכלל צביר כוכבים?
כשמו כן הוא – התקבצות של הרבה כוכבים בתחום מסוים.
מה שקובע אם הצביר הוא פתוח או סגור הם שתי פרמטרים מרכזיים: צורה וצפיפות. אם לצביר יש צורה מפוזרת וצפיפות הכוכבים שבתוכו קטנה – הוא נקרא "צביר פתוח". אם הוא בעל צורה כדורית ומסודרת, וצפיפות הכוכבים שבתוכו גדולה – הוא נקרא "צביר סגור".
שלא כמו צבירים סגורים, תוחלת החיים של צבירים פתוחים היא לא בשמיים (🥁).
למה? מכיוון שהצפיפות נמוכה כוח המשיכה הבין-כוכבי הוא קטן ובמשך הזמן כל כוכב מתרחק, והצביר מתפשט עד להתפרקותו המוחלטת.
הפליאדות במיתולוגיות העולמיות:
הפליאדות בתרבות היוונית:
הפליאדות הן שבע אחיות, בנותיהן של פלאיונה ואטלס.
זוכרים את אוריון הצייד? מעולה. אז הוא היה מעוניין לשאת לאישה את אחת מבנותיו של אטלס שהיו ידועות ביופיין. אטלס לא חיבב כ"כ את אוריון ולכן הוא לא הסכים לכך וציווה על אוריון להתרחק מבנותיו.
מאז, אוריון נוטר טינה כלפי הפליאדות ומחכה להזדמנות לנקום בהן. במשך השנים, הטיטאנים נלחמו נגד אלי האולימפוס, ומכיוון שאטלס היה לצד הטיטאנים, כשהם הפסידו, זאוס העניש אותו לנשוא על גבו את כיפת השמיים לנצח. אוריון, ניצל את ההזדמנות ויצא לנקום את נקמתו בפליאדות. אך זאוס לבסוף הציל אותן מידו וקבע את מיקומם בשמיים באופן כזה שאוריון תמיד יהיה קרוב אליהן אך לא יוכל לתפוס אותן.
הפליאדות בתרבות הרומאית:
אלה שביקשו להצטרף לחיל הקשתים הרומאי, התבקשו לעבור מבחן ראייה קצר, שבו היו צריכים להסתכל על צביר הפליאדות ולומר כמה כוכבים הם רואים. אלה שענו תשובה נכונה התקבלו ואלה שלא – שובצו לתפקידי לחימה אחרים.
הפליאדות בתרבות היפנית: היפנים ייחסו לפליאדות משפחת סמוראים עתיקה ששמה "סובארו". לכן כשיצרנית הרכב היפנית "סובארו" בחרה את שמה – היא גם בחרה את צורת הכוכבים בצביר לככב (🥁) בסמל הרשמי שלה.
הפליאדות ביהדות:
ביהדות לקבוצת הפליאדות מיוחס השם "כימה".
בספר איוב נכתב: "עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן".(ט',ט') כאשר "עש" מיוחס ל"היאדות" – גם צביר פתוח שממוקם בקבוצת מזל שור, "כסיל" שמיוחס לאוריון הצייד, ו"כימה" שמיוחסת לפליאדות.
בתלמוד הבבלי, שנכתב לפני כ-1,500 שנה, תועדה שאלה שנשאלה בבית המדרש:
"מאי כימה?" אמר שמואל: כמאה כוכבי" (מסכת ברכות דף נ"ח ע"ב).
והדבר תמוה מאוד, במיוחד לאור העובדה שבאותה תקופה כל חכמי האסטרונומיה טענו בתוקף שבצביר הפליאדות יש עד שבעה כוכבים, והנה פתאום בא האמורא שמואל, שכבר הבאנו את דבריו במאמרים הקודמים שמעיד על עצמו שהוא מכיר את שבילי השמיים כמו שהוא מכיר את שבילי העיירה שבה הוא חי נהרדעא, וטוען שיש בצביר הפליאדות לא שבעה כוכבים – אלא מאה!!
מיותר לציין שטענה זאת גררה הרבה בוז ולעג בעולם האסטרונומיה כלפי חכמי היהדות. אך רק קצת יותר מאלף שנים אח"כ כשהומצאו הטלסקופים הראשונים התגלתה האמת: מי שהיה הכי קרוב לחזות את מספר הכוכבים שבצביר הפליאדות היה לא אחר משמואל! אמנם גילו שיש שם כאלף כוכבים ולא מאה, אך עד היום לא ברור כיצד כל העולם בזמנו ראה שבעה כוכבים ושמואל ראה מאה, ועוד ללא ציוד עזר כלשהוא.
"כימה" והמבול:
אחרי ששמואל אומד את מספר הכוכבים שבקבוצת כימה, הוא ממשיך לספר לנו עוד דברים מעניינים שהוא יודע לגביה: "אלמלא חמה של כסיל לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה, ואלמלא צינה של כימה לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל" (ברכות, נ"ח ע"ב).
כלומר - ל"כימה" מיוחסים כוחות של מים וקור, ול"כסיל", אוריון, כוחות של אש וחום.
בגמרא במסכת ראש בה דנים בתארוך הזמן בו בא המבול כתוב, שכשהקב"ה רצה להביא מבול על העולם הוא הוציא שני כוכבים מכימה, שגרמו לשפיכת מים על העולם.
טענה זאת מקבלת חיזוק גם בספר עמוס בו מוזכרת "כימה": "עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת, וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ, הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ" (ה',ח'). בהמשך הדיון, טוען ר' אליעזר, שהמבול קרה ביום שכימה התחילה לזרוח: "היה יום שמזל כימה עולה ביום ומעיינות מתגברים (החורף מגיע ויורדים גשמים).
במסכת תענית דנים חז"ל בשאלה, מתי תלמידי חכמים שבדור צריכים להתחיל להתענות אם הגיע זמן ירידת גשמים ועדיין לא ירדו? ועונים - שמתי שכימה מתחילה להופיע בשמיים.
יוסף בן מתתיהו, המכונה גם "יוספוס פלאביוס" בספרו "מלחמות היהודים", מתאר כי בזמן המצור על ירושלים ע"י הרומאים סבלו הנצורים ממחסור חמור במים, אך משראו את כימה מתחילה לזרוח בשמי הלילה הוקל להם – כי ידעו שבקרוב הולכים לרדת גשמים.
עד כאן החלק השני והאחרון על אוריון והפליאדות, תודה רבה לכל מי ששרד והגיע עד לכאן!
נתראה במאמרים הבאים!