חיפוש

מתחילים מבראשית

השבת אנו מתחילים לקרוא את הפרשה הראשונה בתורה – פרשת "בראשית", בה מסופר על בריאת העולם, וזאת הזדמנות מצוינת להבין קצת יותר לעומק את משמעותם של גרמי השמיים אותם אנו מכירים!

 

נקדים ונאמר שנושא המאמר לא יעסוק במחלוקת בין המדע ליהדות בעניין גילו של העולם ואיך נוצר – יש הרבה פירושים והסברים משני הצדדים איך ליישב את הסתירה הזו והאם בכלל יש כאן סתירה, וזה בהחלט נושא מרתק ומעניין לכל הדעות, אך הדבר ארוך מאוד וסבוך, ואינו מתאים למאמרים קצרים ומתומצתים.

בזמן הקרוב נעלה לאתר סדרה של מאמרים מחולקי פרקים, שבהם ננסה להקיף את הנושא ולסכם אותו בצורה בהירה ומובנת - אז יש למה לצפות 😊

 

כשאנחנו באים להתבונן בסיפור בריאתם של הכוכבים השמש והירח אנו מוצאים בתחילת הפרשה שני פסוקים שדומים לכאורה:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים" (בראשית פרק א' פסוק י"ד)

"וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת־הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת־הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים". (בראשית פרק א' פסוק ט"ז)

ישנם פירושים שסוברים כי הפסוק הראשון מדבר על היווצרות "מאורות" בלשון רבים – שהשמש שלנו היא לא יחידה, אלא קיימות עוד שמשות רבות. (שכידוע, יש רק בגלקסיה שלנו, "שביל החלב", כ-200 מיליארד כוכבים שהם גם "שמשות"), ואילו הפסוק השני מתייחס לשני המאורות שנמצאים במערכת השמש שלנו - השמש והירח.

דברים אלה מסתדרים עם דברי השבח של דוד המלך כלפי הקב"ה בפרק קמ"ח פסוק ג':

"הללוהו שמש וירח! הללוהו כל כוכבי אור!".

מכאן שיש הפרדה בין השמש והירח לבין שאר כוכבי האור, השמשות הנוספות הקיימות ביקום.

================

הרד"ק (ר' דוד קמחי), מגדולי פרשני המקרא, בפירושו על פסוק ט"ז מתייחס לפשר שמם של השמש והירח – "המאור הגדול" ו"המאור הקטן".

לפי הרד"ק – תארי הגודל שניתנו לשמש והירח, לא נקבע רק ע"פ גודלם הפיזי האמיתי, אלא גם לפי הגודל שהם נראים בעינינו כאן על כדור הארץ:

"לא אמר גדולים בגופן.. אלא רצה לומר גדולים באורם, והלבנה גדולה באורה משאר הכוכבים חוץ מהשמש, מפני שהיא קרובה לארץ. וקרא שניהם "גדולים" – כנגד שאר הכוכבים, אבל משניהם השמש (הוא) הגדול, וכן הוא למראית העין. (שבעיני המסתכל מכדור הארץ השמש והירח נראים דומים בגודלם) וחקרו בעלי המחקר (המדענים), כי השמש גדול מהלבנה מאה ושבעים פעמים, והלבנה אין לה אור כי אם מהשמש, כי גופה שחור, לפיכך אורה נוסף וחסר כפי התקרבה אל השמש וכפי התרחקה ממנו."

================

בגמרא במסכת חולין (דף ס' עמוד ב') אנו מוצאים סיבה מדוע פסוק ט"ז מתחיל בלשון רבים ומיד לאחר מכן עושה חלוקה למאור גדול וקטן, שם מובאים דבריו של ר' שמעון בן פזי: כתיב "ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים" וכתיב (מיד אח"כ) "את המאור הגדול ואת המאור הקטן". אמרה ירח לפני הקב"ה: "רבש"ע, אפשר לשני מלכים שישמשו בכתר אחד?!" אמר לה לכי ומעטי את עצמך."

================

וממשיך הרד"ק להסביר גם את תפקידם של הכוכבים: "כי גם הם משמשים בלילה, ומאירים על הארץ עם אור הלבנה. אבל השמש לא יאיר בלילה מפני שהיא תחת הארץ ("שוקעת" מתחת לקרקע) והלבנה והכוכבים לא יאירו ביום, כי אור השמש שהוא גדול ימנע אורם."

גם כאן אנו מוצאים בתהילים אסמכתא לדברי הרד"ק באשר לתפקידם של השמש, הירח והכוכבים בפרק קל"ו פסוק ז'-ט':

"לעושה אורים גדולים – כי לעולם חסדו":

"את השמש לממשלת ביום – כי לעולם חסדו":

"את הירח וכוכבים לממשלות בלילה – כי לעולם חסדו":


תודה שקראתם, ושנזכה להתחיל מבראשית!

"דרומה" – תיירות מדברית 🐪


איור: ג'מין סטיל

4 צפיות0 תגובות